אני בונה מגדלים באוויר
משברי אניות על קרקעית הים
הכחול הזה נושב בי מילים ארוכות
שרשראות עוגנים חלודי רגש.

בשר הדגים הנא נחתך לרצועות דקות
בלהבי סכינים יפניות כסופות זיכרון
קשקשים בוהקים של אור נגוהות
מרצדים למול עיניי בשעת הערפל.

גלילות של אורז לבן כפני הרקדניות
עוטפות את צבעי הקשת בענן
אל תוך שבשבת מסכי ההכרה
האדמה רועדת מתחת לרגליים.

גלי הים מרשתים אצות ירוקות
על מפתני חופו של הבוקר החדש
אני נושם את המים במלוא ריאותיי
לאורך כל חופי הדעת הצורבים.