דבר אחד ממני, בדיוק כפי שאני היום, ימשיך להתקיים לנצח. הוא
ימשיך להתקיים גם כשאשתחרר מהצבא, וגם כשאצא מבית הוריי ואקים
משפחה משלי. אותו הדבר ימשיך כשאשקע בחיים חדשים; בעבודה,
במשפחה, במשכנתא, וכשבהדרגה אתנתק מהעולם שלי היום : מחברי
הילדות, מחיפה, ממרכז המאסה של התמימות.
הדבר ימשיך כשהוריי ימותו וכשאשכיר את ביתם לזרים. ימשיך כמות
שהוא גם כשילדיי יעזבו את הבית ואני אפרוש לפנסיה ואזדקן. זה
לא יפסיק ולא ישתנה גם כשאתחיל לאבד מזכרוני, אצמצם פעילותי
לאפס וגם כשאפסיק לזהות את היקרים לי.
הדבר יתקיים גם לאחר שאמות.

דבר אחד ממני, בדיוק כפי שאני היום, ימשיך להתקיים לנצח. הוא
ימשיך גם כשחבריי ובני משפחתי יסיימו את תקופת האבל, וגם
כשהאחרון בהם יפסיק לחלום עליי בלילה. הדבר יתקיים במלואו גם
כשימותו ילדיי, וגם כשלא יחיה בעולם אדם שפגש בי. דבר לא יפגע
בשלמותו, גם כשלא יהיה בעולם אדם אחד שפגש אדם אחר שידע על עצם
קיומי.

דבר אחד ממני, בדיוק כפי שאני היום, ימשיך להתקיים לנצח. גם
כשבכדור הארץ יתרחשו שינויי אקלים שישמידו את המין האנושי -
הוא יתקיים. גם כשיוכחדו כל בעלי החיים, כל הצמחים, כל
הטפילים, כל החידקים וכל הוירוסים - הוא יתקיים. גם כשהיקום
יקרוס אל תוך עצמו ולא יוותר דבר מהסוג אותו אנו מכנים "חומר"
- הוא יתקיים.
גם כשאלוהים יכבה את הזמן - הוא יתקיים.

וכשמתוך התוהו ובוהו, תהיה שוב בריאה - דבר אחד ממני, בדיוק
כפי שאני היום, ימשיך להתקיים לנצח.