|
היא סגרה את הדלת
בידיעה שלא תחזור
המסך ירד על מערכה נוספת בחייה.
"זה לראות חיים שהשתייכת אליהם
כמה שאת שמחה על קיומם
ככה זה מפחיד אותך שהם כבר לא לך"
אמרה
כשניסתה להסביר את העצב בעיניה.
היא תהתה האם תרגיש את סצנות חייה האחרונות
או שמא בחלוף הזמן תסתכל על אותם זיכרונות
כמי שמביטה
בתמונות של מישהו אחר.
|
|
|
בואי אלינו בואי
אלינו אלינו
לים...
ואם לא לים אז
לדירה שלי!
ד"ר מישה רוזנר
מתגעגע לזאת
שאהבה את התל
אביבי וממתין
במספן ציוד בתוך
חדר האוכל קומה
מינוס שתיים
הקריה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.