נעה מורג / עלייך ועליי |
כי כל עליה של אותה הרקפת זהים
ולי זה נדמה היה מעט מוזר,
הרי עליהם של אנשים שונים כל כך.
אתה ואני, זקנים או ילדים, אינני בטוחה
אהבנו בעומק ההדחקות
ובמילים שבין השתיקות.
למדנו לאט על-עליי ועל-עלייך.
לפתע כמו מעיל מפרוות אריה
התנפל עליי הגעגוע.
טורף ונשאר
עוד אפשר להתרגל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|