הלילה שקט. לחות כבדה תלויה באוויר וריח פרחים המעורבל בריח
הים זולג בריאות. כוכבים ממצמצים ממרחקים עצומים בעיניהם
הלבנות, העיוורות, מנסים לפתות אותנו לגלות את הרזים. הם
שוכבים בנחת על פני היריעה החלקה והשחורה של היקום. התפאורה
מושלמת, לא ידוע למה, אבל תמיד אפשר לצפות להצגה ספונטאנית
שבני אדם יעלו מבלי לדעת שהכוכבים הם הקהל הצמא שלהם.
הכוכבים נאנחים בציפייה. הלילה עומד להתחיל ודם, אהבה ודמעות
עומדים להישפך על במת הרחובות. הצגות קטנות כבר החלו להישחק.
אנשים עם מסכות החלו להפעיל את שקריהם, האהבה החלה לזרוע זרעים
בלבבות בודדים, כלב נדרס והרחוב כולה המה וגעש, אנשים ניצלו,
אנשים נולדו, אנשים מתו וסביב הכל התרחשה הדרמה הרגילה של
החיים. לכל אחת ואחד הדרמה שלו נראתה כרעש גדול, כמשהו שרק הוא
חווה איי פעם, בדידות או שימחה שרק הוא יוכל להסביר איי פעם,
משהו חד פעמי עד כדי כאב.
לכוכבים, שכמובן הזילו דמעות התרגשות קטנות כמידי ערב והתעטפו
והתנגבו מידי פעם בצעיפי עננים התפוחים, כל זה לא היה חדש. כל
לילה (לפעמים אפילו ביום) הכוכבים מסתכלים עלינו, כמו על בובות
קטנות שרוקדות בלט לצלילים מונוטוניים בקופסת תכשיטים מאובקת,
ומתרגשים בנימוס. טלנובלה קטנה לפני התוכנית במרכזית. משתכרים,
מצחקקים, בוכים, נעלמים, מתעצבים, שונאים, קורעים... כרגיל.
הכוכבים, שהוא קהל מאוד איכותי כי הוא כבר חזה בהכל כמעט,
מחכים כל ערב למפץ הגדול. כל ערב, על רקע כל הרעש הלבן של כל
הדרמות הסתמיות, אפשר לשמוע בין הרעש הרגיל, צליל חד, גבוה
וחמקמק. הצליל הזה הוא הסיבה לטרחתם של הכוכבים בצפייה המייגעת
בנו. הצליל הזה הוא הייחוד שלנו, הוא ההתפעלות של הכוכבים
מאיתנו. הצליל הזה הוא הסיבה היחידה שבגללה מערכת היקום לא
קורסת לתוך עצמה, בעיקר משעמום או מהשקט המוגזם. חייבים קצת
רעש, משהו לא קונבנציונאלי.
לא כל לילה אפשר לשמוע את הצליל הזה. הלילה מריח טוב הפעם,
כאילו משהו פיקנטי הולך להישרף. בלילות בהם נחטפו חיילים,
בלילות בהם אנשים איבדו את שפיותם, בלילות בהם העולם התהפך,
בלילה בו שייקספיר דמיין לראשונה את יוליה-  בלילות אלה
הכוכבים התפוצצו מריגוש ושינו את מערכת היקום. כל מה שהכוכבים
רוצים זה רק להתפוצץ, כי משעמם להם. הם רוצים תזוזה, דחיפה,
לפרום את חוקי הכבידה ולתפור אותם על לא-כלום. קצת כמונו.
כמו מנוע שהתחיל לבעור, נשמע טרטור קטן בכל העולם. כל הרעש
הלבן, הטלנובלות הזולות, כאילו התארכו ונמתחו כמו מיתרים,
מנסרים אוזניים פקוקות בצליל המתוח.
'משהו הולך לקרות!', נצנצו הכוכבים בהתרגשות. אלפי כוכבים
שישנו עד עכשיו נדלקו לפתע כמנורות פלורוסנט קטנטנות, הירח
כאילו הרחיב את שקעי המטאורים לידי פרצוף מחויך והעננים נמתחו
כווילון במה אוורירי שחשף את הארץ לקרינת הכוכבים.
הצליל נמתח ונמתח, קורע את תוף האוזניים כשלפתע- דממה. דממה
שהייתה יותר כבדה מכל רעש בעולם. העולם קפא, התנועה הואטה
והאוויר עמד דום. ועל רקע כל השקט, הציפייה הקוסמית והקיפאון,
דמעה אחת נשרה בעולם. זו הייתה התנועה היחידה בכל היקום. כל
הכוכבים הפנו את עיניהם הזוהרות למקור התנועה כשהתפוצצות
נוראית שפגעה באטמוספרה כמו אבן בנהר, הדפה את כל הכוכבים
סנטימטרים אחורה בכוח בל ישוער, הודפת והודפת סקרנים עד שנבלעה
בחשכת האין- סוף.
הכוכבים הביטו מרותקים ומבועתים במקור, מרגישים את הצריבה
הנעימה של הכאב שבשחרור הכבידה הרגעי. זו הייתה נערה. מבחינת
הכוכבים זה לא היה משנה איך היא נראתה, הם ראו בה רק גוש בשר
אנושי. עוד נערה מההמון הפשוט. אבל מפייה בצבצו רסיסים קטנים,
חדים ואדומים. הם כאילו ריחפו מגרונה, שורטים את קנה הנשימה,
את הלשון ואת השפתיים. אלו היו חלקיקים מהלב שלה. הרסיסים
המשיכו לשרוט ולצרוב ובד בבד גם דמעות נזלו מעייניה. מבין
השריטות ניתז דם ארגמני שדמה יותר ליין מאשר לדם. טיפות דם
התגלגלו מפייה, מתמזגות עם דמעות מלוחות בזמן שהרסיסים מרחפים
מעליהם כאבקה קסומה. היה במראה משהו סוריאליסטי ועצוב. הכוכבים
אהבו את זה. הכוכבים אוהבים לבבות מפוצצים מעצב, כדי שהם
יתפוצצו מריגוש.
הלילה נשברו הרבה לבבות, הרבה נקישות לב קטנות התמזגו בקצב
המונוטוני של העולם. אבל עם זאת, משהו בנקישת הלב של אותה
הנערה היה מיוחד, שונה. זה לא באמת משנה מה גרם להתפוצצות
ליבה- אהבה נכזבת, נכשל במבחן, אלימות, לחץ חברתי, שכול או כל
דבר אחר. זה לא משנה איך היא אספה, אם אספה, את כל הרסיסים של
ליבה, או איך היא משכה ביוד את כל השריטות שלה. לכוכבים לא
משנה אם יישארו לה צלקות. לכוכבים, לקהל הרדוד הזה, אכפת רק
מנקודת השיא, מה"בום" שישמח, יחריש או יהרוג אותם. הנערה הייתה
רק כלי להנאה ומרגע שסיפקה את הסחורה, אף כוכב לא יציץ בה שוב
באמת. הכדור חזר להסתובב.
הלילה שוב שקט. הנערה חזרה לביתה, הכוכבים נרגעו ומסתכלים שוב
בטלנובלות מבני אדם עד שיעלה השחר והם ייעלמו עד למחרת. כמה
כוכבים התפוצצו ביקום. נערה קטנה שינתה את כל מערכת השמש.

שימו את השיר stars ברקע, ותיזרמו...