המילים מרגיעות אותי.
המילים מגרות את חושיי.
אני יכולה להרגיש את הטעם עולה ומטפס על הלשון.
ולא,
זה לא התניה
זה בא ממקום עמוק יותר
טעם שבא מהגרון.
כמו הטעם של הצלילים של דפנה,
יש לקול שלה טעם של עוגייה.
יש אנשים שהקול שלהם מעורר תאבון.
כשאני קוראת את המילים
אני חושבת איך זה מרגיש לך לקרוא ממש את אותן מילים.
המילים הן תמימות
אין בהן שום זיוף
זה רק האדם מלביש עליהן את יצריו האפלים.
וגם לי עשו את זה
והלבישו על מילות הפחד שלי
משמעות של זוהמה.
לפעמים קשה לי להתרכז בטוהר המילים
והרוח שלי נמשכת אל הרוח שלך
ומנסה לדמיין אותך בתוך המילים האלה.
מילים גבוהות עושות לי את זה.
גם בחורים גבוהים
ורגליים ארוכות. |