את סוג של הפרעה בדרך אל ההצלחה
את סתם עומדת שם בדרך ומסיתה מדרך הישר
אולי זה העיניים התועות שלך שמחפשות כיוון אחר
אולי זה הגוף שלך.
אומרים שביתו של האדם הוא מבצרו וכך גם גופו.
ואני חיה בתוך גוף כבוש שכל אחד יכול לדרוך על האדמה ולקטוף את
הפרחים.
אם רואים על הבית הכל, כך רואים גם על הגוף, מי חי בתוכו.
ורואים אצלי בתוך העיניים שני חורים שחורים ובעתה
כי פחד זה לא מילה.
אני מסתובבת נטושה בלילה ואוספת סברס מצבר של מישהו אחר ואז
אני נדקרת אבל לא אכפת לי.
אני ממשיכה לדחוף את הידיים שלי לתוך הקוצים
כי אני כזאת, מעדיפה את הכאב בדרך למתוק.
הייתי רוצה לפחד מהחושך שאולי יקרה לי משהו
אבל אני רק מפחדת מהסבל שיגיע.
לפעמים אני רוצה שיקרה לי משהו רע ובמיוחד מישהו ספיציפי ידאג
ויתחרט שהתעלם מהפצרותיי לקבלת אהבה.
עכשיו כואבת לי הבטן ואני כל הזמן חושבת סרטן או איידס, איידס
או סרטן
ואני רוצה כבר לדעת מה זה יהיה
כי נמאס לי מהחוסר ודאות הזאת שגורם לי לחשוב בצורה מסויימת
השקפת עולם מיוחדת ושונה
שאולי רק בסרטים צרפתיים מסויימים או ספרדים ניתן לראות.
מראים לנו את המציאות בדרך מסויימת כדי שלא נעיז לחשוב כמוני.
זה יהיה אסון אם אנשים לא יאמינו בעתיד, כמוני.
ואז הם יעשו שטויות, כמוני, כי לא יהיה להם אכפת מה יקרה,
כמוני.
כמו לבזבז את הכסף על הטיול ולסוע למקום הכי מסוכן.
זה לא אני רוצה שיקרה לי משהו אלא בדרך האלימינציה
אני רוצה לשלול אפשרויות.
רק לראות שלא יקרה לי כלום.
זה מה שבאתי לבדוק, זאת הסיבה היחידה שאני כאן.
כל יום שאני חיה זו הוכחה לצדק.