|
האהבה הישנה והאהובה שלי המריאה
אל מעבר לאופק הרחוק
בטיסת 001 אחת אחר חצות
ואני כמו רוח רפאים מרחפת מעל
טרמינל אחת טרמינל שתיים ושלוש
מנסה בכל כוחי
למצוא מנחת מסלול חיים
מציאותי
עד שנשוב.
כמה עצוב.
"הרבה יותר נשארת פה
פחות גנובה לרוח
האדמה טובה אלי
אני רוצה לנוח..."
תודה לצרוייה להב.
|
|
|
כל פעם שאת
אומרת שאת לא
מאמינה בזבובים,
זבוב אחד מאבד
את כנפיו וכל
פעם שאת מוחאת
כפיים את מוחצת
זבובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.