אני חלום,
חלום של לב מתלהט ורגש מהביל,
שהשמש לא פעם התקנאה בחומו.
אך פרט לזאת, אין לשמש דמיון ללב רוגש,
הן אני חלום,
חלום אפל
של אלפי שנות בדידות,
והלב בקוע מסדקים של רגש שביר כל כך.

אני חלום אפל של יצירה:
אני שיר ערש לעובר רקוב.
אני בלדה לאין.
אני סרנדה מלאת תיעוב לכיעורך.
אני אידיליה של הרס נצחי.
אני שיר קינה -
ואת המשוררת.

הן
אני החלום - ואת המציאות.
אני אהבה - ואת אפלטון.
אני תפילה חנוקה - ואת על - אלוהית.

אני שירת טרובדור בעולם החלומות,
שיכול היה להיות שלך,

אולם

בחלומותייך אין זכר לטרובדורים,
רק חשמליות תרעדנה את אדמתך.
מחלומותייך אבדו אבירים גיבורים -
נשארו רק עסקנים חמדנים.
מחלומותייך התפוגגו כל הדרקונים,
ואין יותר טירה או מערה רק
אגדה, ורק
חלום.

ואני?
אני זה בכלל חלום אחר -

חלום עלייך.