את יושבת במרפסת, לובשת גופיה ובוקסר,
כמה שחם, את חושבת.
הזיעה מזכירה לך ימי קיץ ישנים,
ריח של נעורים,
שעכשיו הריח הזה שייך לאחרים.
את כמהה לגשם,
אמצע דצמבר,
חם כאילו אוגוסט.
אף אחד לא ברחוב,
כולם בבית עם המזגנים.
הצמחים התייבשו כבר לפני חודש,
לא מפסיק החמסין.
הלב שלך שבור,
הנעורים שלך הסתיימו טרם זמנם,
הסתיימו כשפגשת מוות, כשפגשת אכזבה,
פעם הייתה לך אהבה.
והיו רגעים בקיץ, בחום בדיוק כזה, שהרגשת צעירה.
החום והזיעה, וריח הנעורים שמידי פעם נישא באוויר,
מחזירים אותך לשם,
נראה כאילו עברו שנים.
אבל את עוד ילדה,
ילדה מזיעה עם חלומות גדולים.