|
לבושים בשחור אנשי מלחמה כבויים
יש בהם רצון להיות שייכים
למשהו שאבד בין קפלי התרבות
הדרך נפרשת מבעד למסך.
העוצמה נמדדת במעשה הרגש
על פני מפתני הבשר
השדות קמלים עם בוא הקיץ
אל תוך סופות האבק.
רגליי פוסעות באדמה החרושה
קרעים נוראים בצירי האהבה
ידיי חרוכות בצלקות הדעת
כאבים צפופים של הקרבה.
יש רכות נפלאה באבנים הקשות
המים יודעים לנטרל בכאב
שעות ארוכות של חוסר הכרה
מערכים של סדר מופתי. |
|
|
כמה אני אוהב
אותך?
כמו שפרפר אוהב
את ה...
אה...
מכאן עד ל...
נו...
אפילו יותר
מ...
יאללה, כוסאמק.
תמצצי כבר
ותעופי לי
מהפרצוף.
מתוך הספר
"אלף זמר וזמר -
הצד האחר של
נעמי שמר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.