רוני גלי / בקיומיות שלנו |
אני נבלעת במערבולות הדקות שבין מילה למילה.
כבר לא מרגישה כלום.
בכלל לא יודעת.
תוציאו את כל האוויר.
תשאירו רק את החמיצות החלבית הזאת
הסתמית, המאוסה.
אחר כך כבר יאספו אותי מכאן.
בחבטה גדולה ליפול לתוך ערמות
של כאלה שלא יכלו ממש.
תהיה לי מדפים ריקים.
תתמלא באבק שאצטרך לנער בידיים חזקות.
חזקות.
לאט לאט תתפורר לחתיכות קטנות,
וכל אוגרי העולם יתרוצצו בנסורת הזאת.
למה לא בעצם?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|