את מתחילה לנשום במהירות. הקפיצות הקטנות של גופך.
פעימות לב חזקות. מצמוצים מהירים.
התעלפות.

התאבדות לעולם שלך, רק למספר שניות.

מוסיקה בלי צלילים ברקע, והוא מחבק אותי מאחורה. שומר שהדופק
עדיין פועם. שלא הפסקתי לנשום.
פוקחת את עיני והן דומעות מעצמן.
"אני גוססת בתוכי ואתה לא רואה את זה" לחשתי לו בשקט.
מסרבת להאמין שהאלכוהול הוציא ממך סוף סוף את המילים האלה,
שהיו כל כך קשות בשבילך.

המגע שלו שכל כך חסר לך אחרי שהוא הולך. המגע של שפתיו עוד
נשאר בפיך. ובכל מחשבה הפרפרים בבטן מצטרפים לחגיגה.

את אוהבת לשכב איתו בשקט במיטה, בלי דאגות. ברגעים האלה את
באמת מאמינה שהעולם מושלם. שהוא ממלא בך כל חור אפשרי של
עצבות.

בעוד פחות מחודש אתם תחגגו שנה יחד. זה מדהים איך התשוקה
ביניכם עדין בוערת. לא מסוגלים להוריד את הידיים אחד מהשני,
כאילו אתם רק חודש יחד.
עוד יותר מדהים אותך איך האהבה אליו גוברת בתוכך בכל יום שרק
עובר. את פתאום ממש רואה את העתיד שלך בבירור. אפילו שאת רק בת
19 והוא בן 23. את יודעת בוודאות שזה יהיה בעלך.

שזה הגבר האחרון שלך.

את כבר מדמיינת את הטיול שלכם אחרי הצבא, את הלימודים, העבודה,
החתונה, הבית, הילדים, הכלב, הפרחים בגינה, הלילות במיטה.

הכל. הוא בכל חלק וחלק מהם. חלק בלתי נפרד מהחיים שלך.

חלק בלתי נפרד ממך.