יום שרב צולל מהר לתוך הים
להבה גדולה דועכת בשפע של צבעים
להקת דגיגי זהב נולדת ביו אדוות גלים
אדמה צרובה שרדה עוד יום של עינויים

רוח קמה מתרוצצת שטופה בדאגה
מנחמת בליטוף על סימני צריבה
מקרישה בגדים במלח זיעת המלאכה

כשאהובי יחזור אלי שותק מיום תלאות
אשטוף לאט את קרש זיעתו מהמדים
ירח ליל חמסין גדול יקרב אל התריסים
יאיר את קימורי גופו באור כסוף נעים.

רוח ערב חמימה תקרב למנוחתה
תנדב ליטוף אחרון לגופינו רצוץ התאווה
ממדים על חבלים תספוג שרידי לחה

בנו של יום חמסין ינקוש על דלת המזרח
חרב להט אכזרית תפלח שחר הקדים
אהובי ליום עמל חדש מוקדם ישכים
ידון אותי ליום נוסף חרוש געגועים.