בלילה זה רק אני
אני והסדינים שלי
ואני לבד
אני בכלל לא אוהבת לישון כשיש מישהו לידי אני לא אוהבת את הרעש
של הנשימות של מישהו אחר, אני לא אוהבת שגונבים לי את הסדין או
את הפוך, אני לא אוהבת שנרדמים לפני ואני לא אוהבת שקמים
אחרי.
אבל אני גם לא אוהבת להיות לבד
...
אני חושבת על איך יותר מתאים שתופיע בפלאפון שלי
שם פרטי או שם פרטי ושם משפחה
שם פרטי לצד שם משפחה יוצר מין ריחוק ואחרי שנתת לבן אדם את
הלב שלך נתת לו לגעת בך אהבת אותו זה לא ראוי
אבל מצד שני
אחרי שהבן זונה הזה קרע לך את הלב לאלף חתיכות זה גם לא לעניין
לתת לו לככב ככה על הצג של הפלאפון שלך בשם הפרטי
אני מוחקת את המספר שלך
אני לא אוהבת להתלבט יותר מידי.
ושתדע שרק אתה קורא לי בשם הפרטי.
ואני אוהבת את זה.
אני חושבת על זה שאני לא רואה את התקרה, וזה לא בגלל החושך
אני פשוט לא רואה,
כול בוקר אני קמה ודוחפת לעצמי לעיינים עדשות מגע של גונסון
הם שורפות לי בכמה שניות הראשונות
מה שאומר שכבר כמה וכמה שנים טובות אני מתחילה כול בוקר
בדמעות
אני לא רוצה לנתח אותם כי אני אוהבת את המשקפיים שלי
אני פשוט לא ממש אוהבת שרואים אותי איתם
זה נשמע נורא עמוק אבל אני לא בן אדם כזה עמוק.
ביקשת פעם לראות אותי עם משקפיים
אני מצטערת של הסכמתי.
אני מתהפכת על הבטן דוחפת את הראש שלי לכרית
הלוואי שיכולתי לעצור ככה את הזמן, להתחבא ככה מכול העולם
שהבוקר לא יגיע .
אני בכלל לא אוהבת שמישהו ישן לידי
אבל איכשהו אני לא מצליחה להפסיק לדמיין איך זה יהיה אם תהיה
לידי
ואני אסתכל עלייך ישן
וכשאני אתעורר אתה עוד תהיה כאן
איתי
פעם היה לי כוח ללבוש את הבגדים הכי יפים להחליק את השיער
להרגיש מבטים של אחרים נצמדים עליי
רוצים להיות לידי
לענות לטלפונים לחייך אלף חיוכים.
אבל נגמר לי הכוח
אז עכשיו אני לא יוצאת כמעט
אבל הלוואי שהיה לי עוד כוח.
אני מתגעגעת אלייך כול כך.
אני מצטערת על כול הפעמים שלא נשארת לישון איתי.
ואני יותר מצטערת שאתה ישן עם מישהי שרואה את התקרה
גם בחושך... |