|
מסתכלת עליך
פרח סלעים
מלבלב לאט
מחבק את העולם
לאט נפתח
כמו שנפתחת אליי
שם מבטחך בסביבה
מגשש אל האור, האוויר
שלפעמים ממלא בכוח
לפעמים מרעיל
ואתה מצטנף
ושותק
ואז שוב מאיר
בחיוך הזה שלך
שממס שלגים
יוצר לנו דרך
לפרוח ביחד
לא למהר
בזהירות
לאהוב אתך
את העולם
שלנו
לנשום את האוויר
לנשוך את הכיעור
בלי לוותר
למצוא את הסדק
דרכו אנו נושמים
ופורחים לאט אל השמש
שנועדה לנו
לפרח סלעים ולעשב שלו
שנושם בנוכחותו
חיים |
|
|
יש גברים
שאוהבים נשים
יש גברים
שאוהבים
גברים...
אבל לכיבשה שלי
יש צמר רך והיא
פועה בקול
נעים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.