Heartache, do forsake me!
Thou hath no mercy or compassion.
Spare my mind from these vain wishes,
Free me from thy misery and passion.
Time hath proven, his power's greater,
Yet thou came, as mockery,
Knowing that with the slightest tremble,
My knees shall bend to thee.
And in the morrow, when it wakes me,
In the mirror, dare I glance,
With whose face thou shalt bless me,
Wilt I ever see, by chance?
Thine the truth, the deepest sorrow,
That can never be untold.
Much was given me, the lonely,
Yet in return thou claim tenfold. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.