New Stage - Go To Main Page

מעיין אסודי
/
שוב לבד

עת חשבתי על שדחית אותי
או זרקת אותי, או עזבת אותי
השד יודע איך השתנה המושג
כבר לא היית במחשבותיי
רחפת מחוצה לי
אך לא הרגשתי משוחרר
הרגשתי חמוץ ולא שמח
הרגשתי את מה שיכול היה
להיות ולבסוף לא קרה

שאלתי את עצמי
האם היה יכול להיות אחרת
והודיתי לעצמי שלא.
לא היו יכולים להיות
לנו לילות מאושרים
כי היה האושר מהבהב
שלוש שניות קצרות
לא היו יכולים להיות
לנו ימים מאושרים
כי אי אפשר למלא
את קוצר רוחי המתקצר
את תשוקתי המתאדה
ואת אופק מבטי המתרחק.

ואולי שאני מביט רחוק
מעבר למעקה המרפסת
אני יודע שטוב כך
ונכון הוא שנשארתי לבד
שאוכל אני בעצמי
לילל על מר גורלי
שאותו כוונתי בדיוק
נמרץ על פי חולשותיי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/9/08 7:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מעיין אסודי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה