כמו רכבות ממהרות חולפות במסילות קבועות
ממהרות חולפות על-פניהן של תחנות קבועות במקומן ולא זזות
ששמותיהן כתובים על שלט מיטשטש במהירות ולא נקרא
מנקרת לפעמים המחשבה מה שם ניתן לתחנה שאין בה עצירה
ואם הדמות ששם עומדת ורואה את הרכבת החולפת במהירות
היא אמיתית ומחכה. הן גם לה יש המתנה וגם אליה בוא תבוא רכבת
שתעיף אותה על מסילה, אותה המסילה, אבל אחרת
מרווחי העצירה יהיו שונים
ושם אחר יהיה וייטשטש לתחנה
                        האלגוריה כאן נעשית מתקתקה מדי

אבל התחלתי ברכבת.
וזה מחזיר אותי מייד לכך שבאמת התחלתי ברכבת.
ברכבת שעמסה בתחנה את יהודיה ועמדה עד שהורד אחד ממנה

זה כבר היה.
זה אי אפשר לכתוב רכבת סתם.
צריך לחשוב אולי מטוס. מטוס נוסעים, שהנתיב שלו אמנם קבוע, אבל
יש בו רעידות של אי-דיוק.
והוא אמנם נתון במארג הנתיבים אך הוא בודד בדרך-כלל ולא רואה
את עמיתיו המטוסים
אלא בשדה התעופה. שלא שדה הוא, ובעצם הוא רק נקודת קצה
לתעופה.
לא מצמח כלום
מגביה את כולם לרום

זה היה כמו רכבות חולפות
התפתה מייד לתחנות לא-תחנות
שכח שהוא ראה בשביב של הרף עין גם רכבות על הפסים מנגד
הייתה גם דרך עם נופים רצים אחורנית
והשתקפות קלה של עור, שיער, מבט - הזוי, חוקר, שכחני, זוכר,
מביט, עוצם -
ואור מהתקרה ומזוודה או תיק מונח על המושב, על המדף
שהתמזגה בנוף ונפרדה ממנו בשינוי מיקוד
ורכבות ממול ברעש עם דמויות או בלי
ותחנה