|
כשהלכת ממני
הרגשתי בודדה
אותם העינים הבהירות
לא חזרו לשוב
ולהביט בי
אלא רק מבט אפל
שב ותקף אותי
פיזמון: אם להיות שוב איתך
זה שאלה של בחירה
אז אני בוחרת בלהיות
למרות הקשיים
החיים נפרדים
ונהיים קשים יותר
ללא אהבה
שפגשתי אותך
בפעם השנייה
עינייך הבהירות
הציטו בי אור
הביטו בי
ונתנו לי הרגשה
של אהבה |
|
|
האם נידונתי
לחיות את כל חיי
בחדר קטן זה?
האם חברתי
היחידה היא
המקלדת? בלית
ברירה, כשכל דרך
אחרת כבר נכשלה,
אני משתגע,
שפיותי
נחלשה...
אין מה לעשות -
רק במה חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.