|
כשהלכת ממני
הרגשתי בודדה
אותם העינים הבהירות
לא חזרו לשוב
ולהביט בי
אלא רק מבט אפל
שב ותקף אותי
פיזמון: אם להיות שוב איתך
זה שאלה של בחירה
אז אני בוחרת בלהיות
למרות הקשיים
החיים נפרדים
ונהיים קשים יותר
ללא אהבה
שפגשתי אותך
בפעם השנייה
עינייך הבהירות
הציטו בי אור
הביטו בי
ונתנו לי הרגשה
של אהבה |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.