New Stage - Go To Main Page

אמדיאוס שובלגרובר
/
איפתח איל באב

תמיד אזכור שרדפו אחריי חייזרים,
עם מסורים,
פטישים,
טיפוסים עיקשים.

בעת הניסיון להתאחד ולהיות אחד,
כמה מר ואכזר הוא הגורל,
הו ממד X, הו הממד,
כיצד אגיע אליך עכשיו? עם גמל?

והזמן הוא קצר והמלאכה מרובה,
בערב יש איזו מסיבה,
אבל השער
           הוא נעול,
והחייזרים
         מאחורי,
ומצדדי ומלפני
               כבר לא עומד.

אני מנסה ומנסה אבל הדלת לא נפתחת,
והדמעות זולגות,
הטראומה מתפתחת,
לנצח אזכור מחשבות מדלגות,
שבלית ברירה, זה בסדר גם ב...

ואולי יש לומר שהדלת כן נפתחת,
אבל הצירים,
לא עובדים,
לעומת העצבים,
שמרקיעים שחקים.

והחייזרים פה והחייזרים שם,
וגם ככה אני נלחץ,
ההורות מעבר לפינה,
מעבר לדלת הזו, וגם הזו,
ממש תרתי משמע.

והלחץ הו הלחץ,
בלתי נסבל, כוסעמאק,
בשביל מה צריך את כל זה,
למה אי אפשר לדפוק בנעלי עקב שלוש פעמים כמו דורותי,
או יותר טוב,
לדפוק את דורותי,
                    שלוש פעמים.

זיכרון חשוך ואפל ועטור חייזרים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/9/08 10:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמדיאוס שובלגרובר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה