|
קראתי לך
כל ילדותי קראתי לך
כל כך הייתי זקוקה לך
קראתי לך
כל נעורי זעקתי לך
זעקה של ממש
הייתי מדליקה את
הנורות האדומות
ואת היית רואה את האורות
ומסיבה את ראשך
למשמע האזעקה
וכל ילדותי
היו נוטלים אותי מימך
בניגוד לרצוני
ומשיבים בחזרה
בנעורי היית לי נטל
ורחקתי בעצמי
ובבגרותי נותר החצי
שזקוק לך
והחצי המקיא אותך
מקרבי |
|
|
שאלתי חבר שלי
אם פספסתי את
ריצת ה100מ'
בספורט, הוא לא
הבין איך אפשר
לרוץ
במגה-בייטים.
צרצר וחברו
צריכים לצאת
החוצה יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.