מוֹנֶה אֶת שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת בַּדֶּרֶךְ לִמְכוֹנִיתוֹ
הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי מִלּוֹתָיו
מְסַפֵּר לָהּ אַךְ עֵינָיו מִתְרוֹצְצוֹת
אֲנָשִׁים מוּזָרִים הוֹלְכִים בָּרְחוֹב
זוֹהִי עִיר-נְעוּרָיו שֶׁבָּהּ מְדַבְּרִים בִּשְפָתוֹ
הִיא הוֹלֶכֶת מֵאִתּוֹ
מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה?
מִתְבּוֹנֵן בַּבָּתִּים וְרוֹאֶה אֶת הֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת
תָּמִיד חָשַׁב שֶׁכָּאן בֵּיתוֹ
הוֹלֵךְ אֶל מְכוֹנִיתוֹ
לָשִים עוֹד כַּרְטִיס-חֲנָיָה אֶחָד
נִגְמָר לוֹ הַזְּמַן
בַּמְּכוֹנִית, בְּמַבַּט קָצָר בִּרְאִי-הַצָּד
מָבְלִיחַ חִזָּיוֹן הֶבְזֵק דְמוּתוֹ
בִּתְהוֹם שֶׁל מַיִם אֲפֵלִים
הוּא רוֹאֶה, אֵיךְ צָפָה גֻּלְגָּלְתּוֹ.
|