מיני מזון
מכל הזמנים
כמו ארכיון
של מיטב השנים
טובלים בריח
מלפפונים כבושים,
חלב נארז
בנייר עיתונים
יצחק,
מאחורי אזנו עיפרון
רושם בפנקס
עד יום פירעון
כל גברת,
אישיות משלה
והוא סופג בחיוך
כל דרישה ותלונה.
זו הייתה
"שמורת הטבע"
השכונתית
ובימים ההם גם
"ההצגה היומית"
עיקר מרכולתה
היה
יחס אישי.
בוקר אחד הכל השתנה
אלמוני תלה שלט
"מרכול בבנייה"
ליצחק במצח,
קמטי דאגה.
ביום הפתיחה,
הייתה נהירה.
התכבד ובא גם
ראש העירייה.
בניין ענק
בשכונה קטנה,
"קוביית קרח
בכוס תה חמימה".
אור הניאון
הבהיק וקרר
המפגש...
היה כבר אחר.
באותם הימים
ובאותה הצטלבות
למדתי מהורי,
פרק חשוב בנאמנות.
|
