|
שקי קפה מברזיל
נושמים אדים באהבה
מקטעים שוקקים של תכלת הנהר
מעטפת הסופה בעינייך.
קופסאות מתכת ירוקות
סדורות על מדפי הרגש
בוהק האור מדמה בהן חלונות שקופים
קווים לבנים באשליה.
פנסי תאורה כבויי משך
מעטרים את תקרת החלל
כבלונים קבועי רוח
אני פוקח עיניים גדולות.
אבק החדר מסתחרר לפניי
במעגלים לא סדורים של בוהק
לבי מחסיר בפעימותיו
שדות כבדים בערפל. |
|
|
אולי די כבר, אף
פעם לא מספיק
לכם?! כל פעם
שאני נותנת לכם
סלוגן אתם רוצים
עוד אחד!
אישה עייפה שכבר
מזמן היתה אמורה
ללכת מחר לעבוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.