|
פזמון:
מטאור של אהבה אבק של כוכבים
הלב דופק חזק מתרגשים, ומתקרבים
העיניים נפגשות והחיבור צלח
בתווכו של קופידון שאת החץ של שלח
באוויר תכונה כה מיוחדת
שאת כולנו מאחדת
משהו מתחיל להתפרץ
זה האושר שקורץ
הלילה שליו כך גם שנינו
אוחזים יד ביד בדרכנו
נצמדים זה לזו במבוכה
ובלב מלא שמחה
זה מגיע פתאום ומפתיע
התחושה זה מרגיש ברקיע
כל החושים מתעוררים
שאותנו זה מרים
מחייכת אליי את כובשת
את לבי לוכדת ברשת
מגשש שפתייך בשקיקה
ונותן לך נשיקה |
|
|
-אבאש'ך ערומקו!
נכון? תמסור לו
ד"ש! כמה זמן לא
ראיתי אותו!
-סליחה, אני
מכיר אותך
מאיפושהו?
-מאוסם! אני
התינוק של
הבמבה, הייתי עם
אבא שלך בסדיר.
אפרוח ורוד מציג
את אחד המקרים
היותר הזויים
בהם יצא לו
להיתקל השנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.