|
ובלילה ההוא
היתה החומה שבינינו
כמסך דק ושקוף
ועוביו כנייר הדק
ועוביו כגודל המרחק
הנפרש לאורך המדבר כולו
והיתה שזורה בו
השתיקה האטומה
וערגת הנשמה
והאהבה והתשוקה
שבלילה ההוא
ולאחר מכן
בשמרי את שנתך
כמלאך העומד למראשותייך
החזקתי ראשך
ואחזתי בכפות ידייך
ואז ידעתי
כי אולי כלל לא היינו
ואולי בעצם כן
וכי כל מה שרצינו
כי הכל יתכן
והכל ישמר
המדבר
ואנחנו
והזמן שעובר |
|
|
יו-הי-יו-הי-יו-הי
-יו-הי-יו-הי-יה
הקטע הכי מגניב
מתוך "כמה פעמים
ספרת עד עשר". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.