מחמדי שב מהדרך
רועה היה בשדות זרים
לבו אלי נשא בדאגה,
תמה דרך נדודים.

הים געש לכבוד העלם
ספינות צפרו לו בשובו
חמה חייכה, שלחה קרניה
לכבוד השב משדות זרים.

והעיר לבן לובשת
זמירות עולות מכל פינה
על עץ בגן ציפור שורקת
מנגינה לבא אלי.

ברחוב חלבן עובר לו
עגלתו גדושת חלב
לכל בית מחלק הוא
כד חלב לכבוד השב.

לגופי שמלה זוהרת
מכינה לו ארוחה
מביצים חלב ולחם
שאותם מאוד אהב.

החורף תם צינה חולפת
אביב חמים שב אל ביתי
אהובי שב הביתה
אל לבי, משדות זרים.

©