הים כחול, חציו מקציף חציו רוגע
גלי הקצף מתפזרים וחובקים את שוניות הסלע,
נסוגים לאחור ופונים אל כדור החמה הלוהט
המנסה להימלט מפניהם כדי לשוב ולזרוח מחר.
הגלים שבים ומתנפצים אל החוף, אל החול הזהוב והרך
ובאופק מעבר לים שוקעת החמה ומסתתרת ברוב צניעותה
בשקיעתה מאירה היא תלם, תלם צר ואדמוני
החובק את שוניות הסלע הנגלות כערמונים
עת גל שובב נסוג לאחור וחוזר בשנית.
ועל החוף פוסעת לה אם מביטה אל הגלים
עת גל ייסוג לאחור ישיב את בנה ממעמקים
זהוב שיער הוא בנה ולשירתו צוהלים גלים
המתנפצים עת דומם הוא וצולל למעמקים.
פתע רואה היא כי לא בנה בא עם הגלים
זה הגל הזהוב הפוסע בשבילים מוריקים
זה זיו החמה הדועכת וצוללת למעמקים
זהב בין ערבים זהב הערב שיבוא.
וכשנמה החמה, שקע שובל הזהב במצולות הים
הזדקרו שוניות הסלע ובנה לא נמצא עימם
צלל תהומות ויבלענו הים.
והעת, עת ערביים פוסעת האם על חוף הים
במקום בו בנה צלל ויבלעוהו הגלים
אליהם חלם שיגיע כשיגדל ויבגר
כאן על החוף פוסעת אם שכולה ובוכייה.
והעת, עת ערביים על החוף ביתן הצופה אל ים,
כר דשא, מפרץ זעיר ואי אפל וקר
ובתווך ביתן שבנייתו טרם תמה
כאילו ממתין הוא לבנה שיבוא אל קירבו
כאן רואה האם את בנה יקירה
שנגלה לעיניה עת גל נסוג לאחור
ניצב הוא ושולח מבטו אל עיני אמו הבוכייה.
ושוב מכים הגלים ועוטים את שוניות הסלע
הם שבים בקצף וזרזיפיהם הצחורים לוחשים
כי תבוא אל בנה יקירה.
ויקרב גל אדיר ואפל ויכס שוניות הסלע התמים
כאילו צוחק הוא לאם ולוחש לאזנה רזים
כי הוא אדון הדממה הוא אבי הגלים
ולוחש בחמלה כי בנה איננו עוד הוא סובב בין גלים
לא כגל העולה ומתנפץ אל החוף
כי בנה סובב במצולות לנצח נצחים.
©
