מקל מונח על שולחן מקרטע,
אצבעות מזדקנות בכיסים ירוקים
קצוותיהן סדוקות בריח ניקוטין.
מורשת עיר עתיקה בגוף כמל,
מסובבת ימים ולילות על חומות וקירות ישנים
צווחות שנשמעו כך פתאום
אל מול צחוק ריצודם של ילדים
מזכיר סרט שחור לבן
דמויות מצטיירות לי
ושיער מדובלל עף ברוח קיצית חמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.