עברה חצי שנה...
חצי שנה מאז שעולמי השתנה.
עדיין יש כמה קצוות לא סגורים, פצעים פתוחים,
אבל כלום לא השתנה.

הכול נצבע בעוד שכבת צבע לבן
מעניין אחרי כמה שכבות כל השחור ייעלם?
לא ספרתי אף פעם, אולי זה מראה על אופטמיות...
אופטמיות זהירה ולא יותר וגם את זה אני מסתירה
במעטפת של פסימיות קרירה.

לפעמים עדיין נזכרת עדיין חופרת,
מחשבות של מה אם ואולי...
חושבת ומדמיינת חיים לא אפשריים.

אומרים לי שאני מחייכת יותר
אבל כמו שאמרתי יש עכשיו שכבה חדשה
מה יקרה כשהיא תתחיל לדהות...