סיון ירט / אלת הצדק |
העטופים במטפחת חורים,
ביד היא שוקלת,
את ליבותיהם של האדם אל מול נוצה,
את החרב המשפט, היא שומטת.
כולם מחפשים את הצדק המפואר,
באור החשוך,
אבל הם שכחו את האמת,
בודדה,
הנמצאת בחושך המואר.
מרוב מבוכה,
היא מסיטה את מבטיה,
כי,
היא לא,
רוצה לראות,
את מה שנעשה בשמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|