שיח המשוגעים השתלט על השיח האישי,
של האנשים המנסים לשמור על שפיות זמנית,
בהלמות של פטישי אוויר קודחים כל דקה ובכל שניה,
סוחרים בדם האיברים,
כסוחרים זולים,
המוכרים את מרכולתם הקלוקלת במחירים מופקעים.

בחיוך של אנשי מכירות המנסים לשמור על דמותם הקדושה,
המספסרים בחיי אנשים,
המוכרים את נפשם עבור חופן מטבעות מדמיונות,
בשביל לקנות עוד מספר דקות של התעלות מזויפת.

הנישאות במחיאות כפיים של אנשים נעלים,
הנמצאים בעולם מדומיין של גופות הנמצאות בעולם הזה,
הנישאות על אל כפי פסטיבלי המוות שאותם הם מבכרים,
כלחם חוקתם המלאים בשר ודם.

מפרנסים מדרג של מצעדי בדידים,
המנסים לקחת חלק במצעדי האיוולת שהם מייצרים.
מקבלים תשואות על חלקם במסחר בבשר המילים,
הם משמשים כחלק מתפאורת הבמות אותן הם מפרנסים,
קובעים הם מדיניות של קרנבלים של פגרים מהלכים,
הצועדים במצעדי ניצחון עטורי מדי קרבות,
בבקשה מהחיים להקריב את עצמם עבור מגשי כסף,
שאותם זורקים לפחי האשפה של ההיסטוריה, במחי יד.

מתרים את דמם בקשרים של השתקה,
מאלו המבקשים לצאת נגד אמונתם כדי לשמור על כוחם,
כבריון המבקש לזרוע את מכותיו הנמהרות.

בשם צורכם הם משנים את החוקים,
חסינים מכל בדיקה ומכל ביקורת,
שאותה הם מבקשים בפינות המוארות של חדריהם האפלים,
בשמם של אידיאלים שאותם הם מבכים בשפע דמעות של תנין,
לאחר הפסדם בשוך קרבות האנשים.