|
המנגינה מתחילה
ואני כולי נעה
ונעצרת כשצריך
הולכת ללא נודע
עד גבול התנועה
אני נוגעת.
אני הולכת לחפש אותך
אותך בין החושך הזה
לאור הגדול
והפנסים מאירים עליי
הם כבר ראו אותי
מהפנטים
כמוך.
אני לבושה, זוהרת
חושבת על כאב
ועל האושר, בין קפיצה
לרגיעה הלוחשת
שלא יפסיקו להסתכל
ולדעת,
אני שם ואני בשבילך
עד שיקטע לי.
אני נעלמת כשאין את האור
ואין את הפנסים עליי
ואתה לא רואה אותי
אני רוקדת, אני רוקדת בלעדיך
מהופנטת
והיא נפסקת
המנגינה נפסקת
הם כבר ראו אותי
בלעדייך.
ואין יותר מחשבות
אין עבר או עתיד רק הווה
שהתפוצץ לי שנדם
וכמו שהמוזיקה שדועכת
עכשיו עם הרגיעה שהלכה לי
היא הלכה לי?
המנגינה משקרת
ונעצרת כשצריך
הולכת ללא נודע
עד גבול התנועה
בך לא אגע
מרחק של במה
המכה האחרונה
ונגמר. |
|
|
"...שאלתי אותו
מנין הבטחון
העצמי העצום הזה
ותשובתו היתה
שזה מאמא
שלו. ביקשתי
ממנו דוגמא והוא
נזכר באיזו
עבודה שהיה צריך
להכין בבית הספר
לאלוהימים על
אבן כל כך כבדה
שאפילו הוא עצמו
לא יוכל להרים
ואיך אמו אמרה:
"אתה יכול, אתה
יכול" ואיך שזה
עזר לו..."
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן :"בטח
באל ובאמא שלו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.