[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנה לין
/
ריבוע

אני בתוך ריבוע. ארבע דפנות, ארבע פינות. כל כך שקט פה. רגוע,
בטוח. אין מדרונות תלולים, אין אפשרויות נפילה. הקור חובק את
הבודדים, אבל הוא נסבל. באמת. כל כך שקט פה. הדממה מתירה
למחשבות להתעופף בתוך המוח שלי, ללא כל הפרעה. בריכוז מוחלט.
רק אני כאן, נפש אחת ויחידה בתוך עולם שקט וריק. כן, ריק. אולי
ריק מדי. עוד נשימה אחת, עוד הבל פה לא יזיק. אז אולי לא ארגיש
כל כך לבד, כל כך מרוקנת. ושקט פה. קצת יותר מדי שקט. דממה.
דממת מוות? לא, על זה אסור לחשוב. תעיפי את המחשבה הזאת מהמוח
שלך, שתתעופף בדיוק כמו שאר המחשבות. דממת מוות? די, זה בלתי
אפשרי. אני, מתה? הנה, אני נושמת! לשאוף, ולנשוף. וזה אפילו
מרגיע. זה בדיוק מה שאני צריכה כרגע. להירגע. להירגע, כשכל כך
מת פה, לעזאזל? אולי גם אני. מבפנים, אם לא מבחוץ. מתה מהשקט
הזה. הוא בלתי נסבל. וגם אין אוויר. אני נחנקת!
איך להיחלץ מדממת המוות הזו? דלת הייתה יכולה להיות שימושית.
אולי אגשש פה באפלה, ופתאום משום מקום תצמח לה ידית. או שהנסיך
על הסוס הלבן יבוא להציל אותי, ישלוף את חרבו וירסק את קירות
הפלדה שפתאום נדמה שהם סוגרים עליי.
אולי, אולי לא? הרי זה מעשה טיפשי, כל כך  מיותר. טוב לי
בריבוע, בטוח. אין מדרונות תלולים, אין אפשרויות נפילה. תמיד
רציתי להיות בריבוע. חלמתי להיות בריבוע.  פה אני מרגישה
בטוחה, רצויה, שייכת. לצאת החוצה. נשמע מטורף. איך הרעיון הזה
עלה בראשי בכלל? עוד טיפה של מחשבה במוחי הסוער, מרחפת לה,
חולפת ונעלמת. היא תיעלם בקרוב. הרי טוב ללכת בתלם, טוב להישאר
על השביל. אם ארד ממנו, אולי אלך לאיבוד, אאבד את הדרך, אפגוש
זאבים. זה בהחלט מצב לא רצוי. אז נישאר! נישאר בתלם, נישאר על
השביל, נישאר בריבוע, נישאר במה שידוע וקבוע. יהיה פה בטוח,
נעים, שקט, חונק. חונק? אז מה אם אין אוויר, זה לא אומר ש...
לא טוב. אבל, מה נמצא מעבר לדלת? מה, מה שוכן שם? מפלצת? עתיד
מבולבל? המחר כל כך לא ידוע. אני מפחדת. אבל, חייבים לקחת
סיכונים לפעמים בחיים, אחרי שמתים כבר אי אפשר. ואני לא מתה,
נכון? יש לי עוד אפשרות לבחור, להחליט. אז, לנשום ולפחד או
להיחנק ולדעת? אני אנשום. אני אנסה. אני אצא. כן, אני אצא.
ואהיה חופשייה, אלך לאיבוד, אצא מהתלם. אצא מהריבוע. אולי יש
משולשים בחוץ, ומתומנים ומשושים ומחומשים ו... ואולי כל כך
הרבה. "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים", לא? אולי זאת תמצית
החיים. אני חושבת שכן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאני הייתי
אינסטלטור
של מפורסמים,
אף פעם לא ברח
לי
החריץ של התחת
מהמכנסיים.

אני, הייתה לי
גאווה מקצועית.
עכשיו אין.


יעקב פופק מתרפק
על העבר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/9/09 19:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנה לין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה