הרהורים והגיגים,
הם רוצים מעט לזרום,
רק יצאתי משינה,
גם הם איתי מהחלום,
ואני שוב מתחבט,
אם לשפוך או סתם לחשוב,
אבל אין הרבה ברירות,
כי אי אפשר להיות ברחוב,
אז טוב טוב,
בא לי לכתוב,
ניקח כבר עט,
נתחיל פשוט לכתוב,
יושב מזה יומיים,
השמים אפורים,
ואפילו שיש מים,
אין צבעים, זה די מרדים
ובמצבים כאלה,
הדמיון רוצה אחרת,
והמציאות אומרת,
תן לראש להיות הרוב,
אז טוב טוב,
בא לי לחשוב,
אז טוב טוב,
בא לי לחשוב,
אך הדרך שתוציא אותי מכאן,
היא עוברת בין הרים ומכשולים,
ואני צריך לבחור,
אם לחצות את הנהר ,
או להישאר בטוב והמוכר
אז טוב טוב,
נמשיך קצת לכתוב,
בחוץ הרוח לא תפסיק לנשוב,
אז טוב טוב,
כתבתי ת'רוב,
בטוח שהדף לא יעזוב,
שוב אני שוכב לי במיטה,
ורואה סביבי קצת שמש מביטה,
מתעורר ורק חושב,
שעכשיו הגיע זמן,
כן הזמן הכי נכון ליציאה
אז טוב טוב,
אני עוד אחשוב,
האם הגיע זמן לצאת לרחוב
בסוף סוף,
אני עוד אקום,
בחוץ נראה שלא ישתנה כלום
אז טוב טוב,
תנו לי עיתון,
אחרת תנו לחזור פשוט לישון. |