הנה הם עולים מן הגלים השחורים
באים חרש חרש אל מקומות עלומים
הנה הם יושבים ומשוחחים לתומם
ומעלים זכרם של אלה שאינם.
הנה הם עולים עטויים בשחורים
חגורים ברובה ואשפות רימונים
עולים מסירות אפופות מסתורין
גבם אל האופק, ופניהם לזדים.
הנה הם חולפים ברחוב מחייכים
פניהם כפני העטלף התלוי על העצים
הנה הם יוצאים מעולם הדממה
מקולות מנועים ומקולות מלחמה.
הנה הם עומדים, הטובים בבנים
העולים בדממה ממעמקי הימים
שהורידו תהום אניות בנמל
הם אנשי האיים ותחנות הרדאר.
הנה הם באים מן העיר והכפר
הם באים מקיבוץ ובאים ממושב
אלה הם בנינו בני התהילה
אלה בנייך ציון, ומוריה.
6.12.1969
©
