געגוע אליך בעוד זיכרון
איך פתאום זה מפתיע, עולה שוב דמיון
אם תשכח תמיד זוכרת
אל תבכה, אני נרטבת
עינייך מביטות וחיוך רחב בחלום
ומיד שוב נעלמת בלי לומר שלום
איך פתאום העלכת כאילו לא באת
מיומי המואר התרחקת

עזבת אותי נשארתי קטנה
גדלתי מאז אבל עדיין ילדה
לימדת אותי לראות בחושך אור כוכב שמאיר
לא ידעתי שיבוא יום כואב בלי אוויר
הזמן מתרחק הכאב גדל
האם גם אתה מתגעגע, או שמתרגל?

שהיית חשבתי שתישאר לעד
במבט לאחור נזכרת במה שאבד
רציתי לספר לך קצת עליי, על החיים
מצאתי עצמי לבד עם כל המילים
אתה חושב לשוב לפני שאבוא אלייך?
לומדת את החיים בלעדייך...