|
אני מאוהב בך.
כל הרגשות שלי מבולבלים.
אני רוצה לצחוק. אני רוצה לבכות.
אני רוצה לצעוק. אני רוצה ללחוש.
אני רוצה ללכת. אני רוצה לחזור.
אני רוצה אכול. אני רוצה לרעוב.
אני רוצה לישון. אני רוצה להתעורר.
אני לא יודע מה אני רוצה.
בעצם אני כן יודע.
אני רוצה אותך.
חיוך אחד שלך... ואני מאבד תחושה בלחיים.
מבט אחד שלך... ואני מאבד תחושה בעיניים.
מילה אחת שלך... ואני מאבד תחושה באוזניים.
נשיקה אחת שלך... ואני מאבד תחושה בשפתיים.
חיבוק אחד שלך... ואני מאבד תחושה בידיים.
נגיעה אחת שלך... ואני מאבד תחושה בכל הגוף.
הלב שלי מפרפר בכל פעם שאני חושב עלייך.
הנשימה שלי משטנקת בכל פעם שאני אומר את שמך.
הרגליים שלי רועדות בכל פעם שאני עובר ליד ביתך.
העיניים שלי נעצמות בכל פעם שאני מסתכל על תמונתך.
אני כל-כך מאוהב בך.
אם רק היית יודעת...
זורו.
האיש במסיכה. |
|
|
הסלוגן הוא
תופעה מיוחדת
בהסטוריה של
ההומור. היחוד
שלה הוא לא
בהופעתה באתר
תרבות, שכן זה
בעל תקדימים
רבים. הייחוד
הוא בכך שהסלוגן
לא נגמר עד שהוא
נגמר - הווה
אומר בחתימה.
הפאנץ' מבצע אם
כן תפנית חדה
לשם הכותב
והמספר הופך
לחלק אינטגרלי
בבניית ההומור.
חוקר הסלוגנים
גרסא שתיים
נקודה אחת, נותן
דוגמה לחתימה
שהורסת סלוגן
שלם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.