ביום הכי קר בשנה,
נפלה הפצצה,
הקור התפזר ולא חם,
לא יותר,
עכשיו את מרוצה,
את יוצאת בהכרזה,
בדרך הכי תיאטרלית,
ביום הזה נפל לך
מטען ולך קר.

כן נפלה הפצצה,
תצאי מהמסגרת שלך,
בחוץ יש מלחמה,
ולך קר, הכי קר.

ביום הכי קודר בשנה,
מצאת עצמך נאבדת,
בתוך חלום בלהות,
רוצה לצאת ומחפשת דלת.
ילדה, בעולם שלך אין הפתעות,
וביום הכי מוזר בשנה את
לבושה בצורה משונה,
כדי לבלוט בדרך הכי קינקית ומסריחה.

נפלה הפצצה,
ולך במקום לב יש אבן,
ולך קר ולך קר, הכי קר שבעולם.
הכול התרסק לך בין רגע,
נאבד עולמך,
נעלמה שפיות דעתך,
התרסקה התקרה,
ועכשיו תובנות הן בגדר הרפתקה.

בשקט, צועדת, עומדת,
שניות והמומה,
ניגשת לדלת הראשית וקופצת
לאוטוסטרדה לכיוון גן עדן.

הושפל מבטך,
ולך קר...
15.12.07