בסופו של דבר כולנו בסך הכל עור של סלמון. פיסה דקה ממשהו שהיה
פעם שלם. אני לא יודעת כמה אלכוהול נשאר לי בדם. הסחרחורת
מסרבת להיפסק. אולי זו אני, אולי זה היין. יין גורם לי לחייך.
בכלל ענבים משמחים אותי נורא. זה פרי כל כך שימושי.
פעם שאלתי את אמא ולמה אבטיח הוא כמו שהוא - למה יש לו בשר
אדום ומתוק באמצע. איזו מטרה כל האדום הזה משמש? מחשבות כאלה
גורמות לכל אחד להרהר בתנ"ך- אמרו שכל הפירות וכל העולם הזה
בכלל נברא בשבילנו. כשעומדים מול האדום של האבטיח איך אפשר
לחשוב על טיעון אחר והגיוני?!
יש דברים שיש להם בעלות על דברים אחרים:
האדום הוא של האבטיח, המיאו הוא של החתול, העלה הוא של העץ,
האבטיח הוא שלי, והאדום הוא של האבטיח, ובכל זאת עולמי נצבע
בשחור ולבן. ואפור.
אפור זו המצאה גאונית - התגלמות האמביוולנטיות. לא שחור, לא
לבן, לא פסימי, לא אופטימי, לא כלום ובו בזמן כל כך המון. אפור
הוא צבע מאוזן. הוא סימטרי. סימטרייה מרגיעה אותי. איזון מרגיע
אותי: עיגולים מושלמים, זוגות שאוכלים יחד, עשר אצבעות.
הכי מרגיע שיש לך עשר אצבעות ולא נפלה או נאבדה אחת בדרך. לקום
עם שתי רגליים וללכת לישון איתן. מעניין מי היה האדם הראשון
שצייר משולש שווה שוקיים - שהוא סימטרי, שהוא מאוזן, שיש לו
שתי רגליים ללכת לישון איתן.
אנשים משתנים - סימטרייה לעולם נשארת סימטרית, מרגיעה. אנשים
נוטים להלחיץ. יש להם משפטים מסורבלים, מילים מעורפלות ולא פעם
ולא פעמיים הם גם שוברים לך את הלב; בדברים הכי קטנים, הכי
בנאליים לכאורה.
צחוק הוא דבר סימטרי. בלי הסבר - פשוט ככה. צחוק הוא מאוזן,
הוא שלם. אני סופרת עשר אצבעות וצוחקת.
כשתשברו לי את הלב תבדקו שיש לי עשר אצבעות, ארבע גפיים, שתי
אוזניים, זוג עיניים, אף אחד, קורקבן שקוע. אל תצחקו בזמן
שתלכו. לב שבור הוא לא סימטרי.
מזל שלפחות נשארו לי אצבעות. |