לֹא אֱיָל לִי בַּמִּלִּים, אַף לֹא אֶחְזֹר בַּחֲרוּזִים
גַּם תְּהוֹם לֹא אֵרֵד בַּמִּצְלוֹלִים וְתַשׁ בֵּיצִים אֲנִי
בַּשִּׁבּוּצִים
וְאִם אֶטְבֹּל מֵאָה בַּקֶּסֶת נוֹצָתִי
לוּ חָטְמִי בִּגְוִילֵי בֶּן הַוֶּרֶד יִטְבַּע
בַּחִפּוּשִים
לֹא אוּכַל לְהָקִים בַּיִת, לֹא דֶּלֶת לֹא סוֹגֵר
לֹא מַסְמֵר בְּקִיר הַחֶדֶר וְלֹא חַלּוֹן לִפְצֹעַ נוֹף
הִיא הִיא הָרַכָּה בֶּעֱזוּזָהּ הַמִּסְתַּתֶּרֶת
בַּחֲרַכִּים
חֶרֶשׁ תִּפְרֹש אֶת מַפִּיתָּה הַנְּקֻדָּה
בְּאַהֲבָה תַּעֲטֹף אֶת הַמִּלִּים,
כְּתִינוֹק בָּעֲרִיסָה תְּנִיעֵנוּ בְּחֵיקָהּ
וּמִתְמוֹגֶגֶת מִתְפּוֹגֶגֶת תְּנִיחֵהוּ בְּיָדַי.
וְהִנֵּה שִׁיר.
29/01/09
בהשראת משוררי ספרד
|
