(שירו של "א. בוקדו" אוגוסט 2000)

כבר ערב,
אך השמש עוד לא שקעה.

יושב מול כנרת
ההולכת ונעלמת,
מתפוגגת בין חמסין לחמסין.

מביט בנוף הנשקף מן הגדה השנייה:
כבר אור ראשון של ערב
נדלק בקיבוץ אי שם.

ה ר ו ח    מ נ ש ב  ת   ו מ ע י פ ה   א ת   ה ד פ י ם . . .

לא זוכר על מה רציתי לכתוב,
אבל יודע שאין דבר בעולם
שימנע ממני לחשוב את אותן המחשבות
ולאהוב את אותן האהבות
שאני רוצה.

מול כנרת יושב,
והיא כבר כמעט ואיננה.

שירו של א. בוקדו,
ערב בית התה,
חוף צינברי
אוגוסט 2000

למען הסר ספק כלשהו מחשש לפגיעה בזכויות יוצרים:
את השיר הזה כתבתי בסוף אוגוסט 2000 בערב כתיבה יוצרת.
חתמתי עליו אז כ-"א. בוקדו", ומכאן השם.