יוד בן שמונה-עשרה / כל כך קרוב |
ועם זאת,
כל כך רחוק.
אני שולח יד,
מנסה לגעת,
ולא מצליח.
אני לא מגיע.
היופי הזה הוא דבר מסוכן.
הוא נושך -
צובט בלב.
אבל אני לא אתייאש.
אולי, יום אחד...
אולי אצליח להגיע.
אוגוסט 2000
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|