יוד בן שמונה-עשרה / דמעות |
והפעם זה מהתרגשות.
היום הזה הוא פרידה מחברים,
מאחים...
היום הזה הוא גם תחילתם
של חיים חדשים.
ויש רק דבר אחד
שעליו אני חושב,
שהוא תמצית חיי
והסיבה שלי לחיות.
דבר אחד שעושה אותי מאושר
ומפיח בי תקווה:
אהבה.
אני אוהב,
לא אדם אחד מסוים,
אלא קבוצה שלמה.
קבוצה שהיא חיי מעכשיו.
כן, אני מאוהב...
ייקראו לי מטורף,
אבל אני אקרא לעצמי:
מאושר!
אוגוסט 2000
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|