לא זוכר, לא אכפת.
אני כך או כך לבד.
זה נגמר ועדיף.
אל תנסי להטיף!
כי זה לא באמת, שהיה לי נורא.
וזאת האמת, כמה שהיא מרה.
ובסוף תראי, שהייתה לי בררה
ובחרתי... לחזור בחזרה!
העולם, הוא גדול, אין מה לעשות.
אני חושב שהכל, בסוף יהיה טוב.
אבל עכשיו, את בוכה, מצטער נורא.
אבל אני לא אתן לך, אהבה לא ברורה.
כי זה לא באמת, שהיה לי נורא.
וזאת האמת, כמה שהיא מרה.
ובסוף תראי, שהייתה לי בררה
ובחרתי... לחזור בחזרה!
כמה פעמים, לחשת לי בעדינות:
"הייתי רוצה, לחיות ולא למות."
את מדברת, כאילו זה הסוף.
ואז מתפלאת שנמאס אחריך לרדוף!
כי זה לא באמת, שהיה לי נורא.
וזאת האמת, כמה שהיא מרה.
ובסוף תראי, שהייתה לי בררה
ובחרתי... לחזור בחזרה!
זה לא כאב, לפחות לא לי.
אני מצטער, הכל בגללי.
אני גרמתי לך לבכות, לא רציתי.
אבל איתך להיות, כבר לא יכולתי.
אני מצטער ונכון שזה כואב.
את נתת לי ואני שברתי לך ת'לב.
במילים דקות, חסרות נשימה.
פתאום הבנתי.. אני רוצה לחזור בחזרה!
כי זה לא באמת, שהיה לי נורא.
וזאת האמת, כמה שהיא מרה.
ובסוף תראי, שהייתה לי בררה
ובחרתי... לחזור בחזרה!
לחזור בחזרה, לחזור בחזרה,
לחזור בחזרה לתקופה ישנה.
כל הזכויות שמורות לדן אלוני 13/07/08 |