עדנה אפק / אני נוסעת |
ואין בי שום צידה
זולת כעס ושנאה
אני נוסעת אל השקט שאיננו
ואין בי שום חמלה
זולת כאב והשפלה
אני נוסעת אל השקט שאיננו
ואין בי קורט של תקווה
זולת זיכרון מה שלא היה
אני נוסעת אל השקט שאיננו
ואין בי שכחה
אני נוסעת
ממני ואליי
אולי בצד הדרך
אפגוש שם את חיי.
סניוייל, 05.07.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|