בנימין וולמן / סימן חסר |
אני הולך אל
מקום
אליו לא שאפתי
ללכת
ולכאורה
אין דבר בהול
דחוף
נחוץ
הכרחי
לשעה זו
לשים פעמי שמה
רק זכרוני בגד בי
כמילים שלא עמדו על
קצה לשון
הן יצאו למרחב
שוטטו חופשיות
הרחק
מטווח עיני
מטווח אוזני
מטווח אצבעות מקישות
על מקלדת סובלת כל
גם סימני פיסוק
חסרים
ואני לא רואה גופי קם
על רגליו
ובכל זאת אני הולך
באני שקוף
ששכח
להציב סימן שאלה
אחרי מילה שלא
נאמרה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|