ציפורים שחורות חוגות בשמים,
סוחטות עננים בחוטים דקים.
כטיפות הכאב שלי יורד הגשם
רך, יציב, כבד וחסר אונים
כאילו שמודע לטיפותיו
האיטיות, השקופות בשלמותן
שתכף יספגו בקרקע שכבר איכונה מראש
ויצמיחו אהבות חדשות
גם את זה הוא יודע.
הוא רק הזמן שיורד, נמתח ונקטע בכל טיפה
נחיתה, נחיתה, נחיתה
וכבר הוקל בשלוש שניות
רך וכואב יורד הגשם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.