עמדנו בסלון והפעם הם לא
אהבו אותי כמו שהחוק הקדוש מחייב אותם.
אי ציות בוטה כזה מערער במידה מסוימת את כל הווייתי.
יש זמן מומצא הנקרא עתיד,
ולפעמים הוא מקבל תכונות של ואקום.
את העונשים שלי אני מקבלת בקביעות,
וזה דבר אחד לפחות שניתן לסמוך עליו בעולם הכאוטי הזה.
אם כך, זה מה שקרוי "משכנתא".
ומהם סיכויי להחזיר את החוב העצום הזה?
הייתכן שהעתיד יטרוף אותי, על ערבונותיי המפונטזים?
האזכה לראות בעתות שטרם ראיתי?
(כי מה כבר ראיתי, רק את האלם-הפעור-מכל ההוא,
יש עוד אלפים בשוק הזה, המתפתח; בלעדיהם לא הייתה
המילה "אמנות"). |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.